כמה פעמים שמעתם את הילד שלכם אומר "לא יודע", לא יכול" עוד לפני שהוא בכלל ניסה???
מה עושים במצב כזה? מה הפתרון?
היום הייתי במקום מאוד מיוחד, במועדונית של ילדים בסיכון (ילדים בסיכון- ילדים שסבלו מהתעללות והזנחה) באתי ללמד אותם אוריגמי ולהפתעתי,
כולם עבדו מאוד יפה. הקשיבו בשקט ובסבלנות וקיפלו לפי ההוראות חוץ מילדה אחת....
כל פעם שהסברתי על קיפול היא ישר קפצה ואמרה
"לא הבנתי, לא יודעת" אבל רגע, עוד לא סיימתי את ההסבר- אמרתי לה.
וגם בסוף ההסבר היא קפצה ואמרה "לא הבנתי, לא יודעת"
וככה בכל קיפול !
בתחילת ההסבר, באמצע ובסוף כל פעם שמעתי את אותו המשפט
"לא יודעת, לא הבנתי"
אז מה עושים?
יש הרבה פתרונות , אבל רק אחד עבד עליה-
חילקתי את הילדים ל-2 קבוצות והבאתי להם נקודות על התנהגות טובה
ולילדת ה"לא הבנתי, לא יודעת" אמרתי- "אם במשך 3 קיפולים את
לא תגידי "לא הבנתי, לא יודעת" ותנסי לקפל לבד, אתן לקבוצה שלך 2 נקודות! "
וזה עבד כמו קסם!!!
ובסוף הקיפולים היא הרימה את העבודה וצעקה לי "הצלחתי ! ניסיתי והצלחתי!"
כלומר, אם ילדכם אומר באופן קבוע "לא יודע", "לא הבנתי" , "לא יכול"
עוד לפני שהוא ניסה חשוב להבין שזה לא בא מתוך מקום של עצלות,
ברוב הפעמים זה מגיע ממקום של חוסר ביטחון עצמי ופחד מכישלון-
"מה יקרה אם לא אצליח?"
ולכן מאוד חשוב לחזק את הביטחון העצמי של ילדכם
שיאמין ביכולות שלו!
אז איך עושים את זה?
אחד הפתרונות זה להגיד לו – "אני מאמין בך ! ואני מאמין
שאתה תצליח, אתה רק צריך לנסות "
אם הילד עדיין לא מאמין ביכולות שלו (מכל סיבה שהיא) אז אפשר להוסיף
תמריץ בהתחלה ולהגיד "תנסה לעשות X לבד ותקבל Y"
לדוגמא: " תצחצח שיניים לבד ותקבל מדבקה"
חשוב להיות ליד הילד בזמן שהוא מבצע זאת לבד ולהראות לו תמיכה
וכמובן בסוף כשהוא עושה לבד את מה שביקשתם, להגיד לו "ניסית והצלחת לבד! כל הכבוד!"
